גיבורי ההתנתקות, תודה לכם

 

תהליך אוסלו מת. יש לכך ארבעה סימנים.

 

א)                       אם לפני עשר שנים (בוודאי עוד בשנת 2006) השיח הציבורי היה: "כיצד הימין עוצר את הנסיגה", כיום השיח הציבורי הינו "כיצד השמאל עוצר את הסיפוח". הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בהצעות חוק לסיפוח הישובים היהודיים ביהודה ושומרון (שתיים לפחות) ולביטול ההתנתקות. דוגמה נוספת – הכרזתו של נשיא ארה"ב אובמה (אחרי הבחירות אצלנו) על כך שסיפוח שטחי יו"ש נוגד את החוק הבין-לאומי ומסכן את שלום העולם. למיטב זכרוני אף איש בכיר לא יצא קודם עם הכרזה כזאת – בדיוק מאותה סיבה שהנשיא לא הכריז עתה כי החלת ריבונות ישראל על הירח נוגדת את החוק הבין-לאומי וכו'.

ב)                       על אף שסיפוח רשמי כלשהו טרם בוצע, ניתן לומר כי סיפוח "זוחל" של שטחי "סי" כבר החל. הדבר בא לידי ביטוי בדו"ח ועדת לוי ובצעדים מנהליים מסוימים. לדוגמה, עוד בשנת 2013 כל הדיונים בכנסת לגבי שטחי יו"ש (כולל מצוקת כיתות לימוד או בעיות אספקת מים) נידונו בועדת חוץ וביטחון בלבד כיוון שצה"ל הינו הריבון ביש"ע. כיום המצב שונה והשאלות נידונות לפי העניין – בוועדת החינוך, וועדת הפנים וכד'.

ג)                         עם כל הצער, ביזיון ישראל וחילול ה' אשר נגרמים ע"י הפינויים, יש לראות כמה שינויים משמעותיים לטובה:

1)       צמצום התופעה לתחום צר יחסית של שטחים לגביהם יש או ניתן להמציא בעיות משפטיות.

2)       טיפול אנושי למדי במפונים בניגוד למה שהיה נהוג קודם.

3)       לבסוף, התגובה ההיסטרית של המערכת לפעולות "תג מחיר" מצביעה על חוסר יכולתה לממש פינוי רציני כלשהו.

ד)                       אין לשכוח נתון פשוט וחד משמעי: לפני ההתנתקות האוכלוסייה היהודית ביש"ע מנתה כ-250,000 איש. כיום המספר הזה מתקרב ל-400,000.

 

מה תרמה למות תהליך אוסלו ההתנגדות הפעילה להתנתקות? כמובן על שאלה זו אין תשובה מדויקת ותמיד ניתן לטעון כי הטילים על תל-אביב הם הם הגורם. ואכן כבר בתלמוד (מס' מגילה) נאמר כי בזמן מרדכי ואסתר היו 70 נביאים אשר קראו לישראל לחזור בתשובה וכל נבואתם לא עשתה מה שעשתה העברת הטבעת. אך ניתן לומר כי העברת הטבעת גרמה לתשובה דווקא כיוון שהיו 70 נביאים שהטיפו לה קודם – כך שכאשר נגזרה הגזירה, ישראל ידעו מה לעשות. באותה מידה הטילים על תל-אביב לא היו עושים את עבודתם אלמלא אלו ששילמו קודם את מחירם האישי היו מראים את הכיוון הנכון.

באספקלריא רחבה יותר, איננו יודעים לומר מה הייתה התועלת בהקרבתם העצמית של המעפילים במדבר, של לוחמי בר-כוכבא או של מורדי גטו ורשה. למרדכי אנילביץ' מיוחסות המילים: "אנחנו נלחמים עבור שלוש שורות בספר לימוד להיסטוריה". העם זוכר את גיבוריו שיוצאים למאבק צודק ללא חשבונות, וכנראה יש בזה תרומה משמעותית לכל הדורות הבאים. אין ספק לגבי תרומתם האדירה של גיבורי ההתנתקות. על אופן תרומתם והיקפה עוד עתידים להתנצח דורות דורות של היסטוריונים.

 

גיבורי ההתנתקות, תודה לכם.

 

קרני שומרון

ערב יום תקומת ישראל 5775